החלטה בתיק דמ"ש 8720-04-11

1.         בפני בקשת המבקשת (הנתבעת) לעכב את ההליכים בתובענה ולהורות על העברתה לבוררות במסגרת המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל. לטענת המבקשת, הסמכות הבלעדית לדון בנושא התביעה ובכל עניין הקשור לפעילותו של  במסגרת המבקשת  נתונה  בידי המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל בישראל, וזאת מכח הוראות חוק הספורט, התשמ"ח - 1988 (להלן - חוק הספורט).

2.         בכתב התביעה טוען המשיב כי הועסק כמאמן במשיבה בתקופה 9/10 - 2/11 אז פוטר תוך שלילת זכותו לשימוע. בשל התנהלות המבקשת בהליך פיטוריו תובע המשיב סך 15,000 ש"ח. בנוסף, עותר המשיב כי המבקשת תחויב בסך של 3,714 ש"ח שהועברו אליה מאת המוסד לביטוח לאומי  בגין שירות מילואים פעיל שביצע המשיב במהלך החודשים 11-12/10.

טענות הצדדים:

3.         הבקשה הוגשה במסגרת בקשתה של המבקשת לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד. כנטען בבקשה, המבקשת מנהלת קבוצת כדורסל נוער ולפיכך הסמכות הבלעדית ליישב את הסכסוך בין האגודה לבין המשיב שהינו מאמן בה, וזאת בהתאם לסעיף 11 לחוק הספורט, הקובע כי הסמכות לדון בסכסוך נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים של איגוד הכדורסל.

4.         עמדת המשיב, כעולה מתגובתו שהוגשה ביום 30.10.12 וכפי שהוצגה במועד הדיון, הינה כי לבית-הדין האזורי לעבודה נתונה הסמכות הייחודית לדון בתביעה שכן מדובר בתביעה לזכויות מוגנות, שכן יש לראות בתביעה להעברת הגמול בין תקופת שירות מילואים משום תביעה לשכר עבודה, וכי התביעה לתשלום פיצויי פיטורים שלא כדין נשענת על עילה הנשענת על זכות קוגנטית.

            המשיב אינו חולק בתגובתו על עצם תחולת הוראות חוק הספורט והתקנון ביחסים שבין המשיב למבקשת.

5.         בתשובת המבקשת לתגובת המשיב, שהוגשה ביום 7.11.12, נטען עוד כי לאחר הדיון הועברו תגמולי הביטוח הלאומי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית  לידי המשיב. עוד חוזרת המבקשת על טענתה כי אין המדובר בשכר עבודה, באשר שכרו הרגיל בסך 1,600 ש"ח לחודש שולם גם בתקופות בהם ביצע המשיב שירות מילואים פעיל בגינו היה זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. לכן, כך נטען בתשובה, משלא נותרו לדיון כל זכויות קוגנטיות - יש לעכב את הדיון הנוגע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

דיון והכרעה:

6.         אין חולק כי תביעה זו הינה בגדר התביעות שבין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עבודה. משכך, נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בה, בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית-הדין  לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה).

בתי-הדין לעבודה אכן רשאים, ולעתים אף מחויבים,  להעביר במקרים המתאימים את הדיון בסכסוכים הבאים בפניהם לבוררות וזאת מכח סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה הקובע כי: " שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת עניין פלוני לבוררות ".

7.         אלא שבהסתמך על הוראות סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1969 (להלן: חוק הבוררות) הקובע כי " אין תוקף להסכם בוררות שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים " - מקובלת בבתי הדין לעבודה ההלכה לפיה מאחר ואין תוקף לויתור של העובד על הזכויות המינימליות מכוחם של דיני המגן, הרי שהצדדים ליחסי עבודה לא יוכלו להסכים על הדרך הרצויה ליישוב סכסוכים באשר לזכויות קוגנטיות אלה. בבג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 820 נקבע כי:

 " סכסוך בין עובד ומעביד על-פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להימסר להכרעת בורר".

            לפיכך, משעה שנשמעת טענה בדבר סמכותו של בית-הדין לדון בנושא שהונהגה לגביו חובת בוררות, שומה על בית-הדין לסווג את עילת התביעה ולקבוע אם עניינה בתביעה מכח חוקי המגן, אם לאו.

8.         באשר לתגמולי המילואים, עולה מנספחי כתב התביעה כי לידי המשיבה הועברו סכומים שונים על-ידי המוסד לביטוח לאומי במהלך חודש 12/10, וזאת בגין תקופות שירותו של המשיב במילואים בתאריכים 15.12.2010 עד  16.12.2010 ו- 15.11.2010 עד  9.12.2010.  אין מחלוקת כי סכומם אלה לא הועברו במלואם לידי המשיב.

על-פי הוראות סעיפים 276 ו- 280 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] דין תשלום תגמול בגין ימי מילואים או תשלום על-חשבון  אותו תגמול בגין שירות מילואים - כשכר עבודה. 

מקורה של הזכות לתשלום שכר העבודה ובמועד בהוראות חוק  הגנת השכר, התשי"ח - 1958, שהינו בגדר חוק מגן,  ולכן נושא תשלום שכר העבודה  כמו גם שאלת העיכוב בתשלום שכר העבודה אינו ניתן לדיון בדרך של בוררות. השאלה אם אכן הועבר הסכום הנדרש במלואו, כפי שנטען על-ידי המבקשת בתשובתה מיום 7.11.12, ראוי שתתברר באופן מלא, וכך גם טענותיו של המשיב באשר לפיצוי בשל העיכוב בהעברת סכומים אלה, אם אכן הועברו במלואם.

9.         באשר לתביעה לפסיקת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין אין לקבל טענתו של המשיב כי מדובר בזכות קוגנטית. בהתייחס לתקופת עבודתו הקצרה של המשיב במבקשת לא מתעוררת במקרה זה שאלה של זכאותו של התובע לפיצויים סטטוטוריים. הזכות לפיצוי בגין פגמים בהליך הפיטורים אינה קבועה בחוקי המגן ולפיכך אין לשלול העברת הדיון בנושא זה להליך הבוררות.

            הפסיקה אליה הפנה המשיב בטיעוניו  בדב"ע לח/3-87 שבס נ' בנק הפועלים, פד"ע י 62 - אינה מתאימה למקרה כאן, שכן באותו מקרה נסובה המחלוקת סביבת שאלת ההכרעה בדבר פיטורים או התפטרות וזכאותו של העובד לפיצויי פיטורים סטטוטוריים.

10.        כאמור, בתובענה זו קיימים רכיבי תביעה שלא ניתן להעביר להכרעתו של בורר, אך בנסיבות המקרה כאן אין מניעה כי הדיון יפוצל, ובית הדין ידון בשאלת הזכאות לשכר והזכויות הנובעות מהעיכוב בתשלום השכר, והמוסד לבוררות של איגוד הכדורסל ידון בשאלת הפיטורים שלא כדין.